דברי אלוהים רלוונטיים:
לא כל דבר בכתבי הקודש הוא תיעוד של דברים שאלוהים אמר באופן אישי. כתבי הקודש פשוט מתעדים את שני השלבים הקודמים בעבודתו של אלוהים, שחלק אחד מהם הוא רישום של חזונות הנביאים, והחלק השני שלהם הוא החוויות והידע שכתבו בני אדם שאלוהים השתמש בהם לאורך העידנים. חוויות אנושיות נגועות בדעות אנושיות ובידע אנושי, וזה בלתי נמנע. ברבים מהספרים בכתבי הקודש יש תפיסות אנושיות, דעות קדומות אנושיות ופרשנויות אנושיות מגוחכות. מובן שרוב הדברים הם תוצאה של הנאורות וההארה של רוח הקודש, והם פרשנויות נכונות, אך אי-אפשר לומר שהם כולם ביטויים מדויקים לגמרי של האמת. השקפותיהם על דברים מסוימים אינן אלא ידע של ניסיון אישי או נאורות של רוח הקודש. חזונות הנביאים נבעו מהוראות ישירות של אלוהים: הנבואות של ישעיהו, דניאל, עזרא, ירמיהו ויחזקאל נבעו מהוראות ישירות של רוח הקודש - בני האדם האלה היו חוזים והם קיבלו את רוח הנבואה. הם היו כולם נביאים של התנ"ך. במהלך עידן החוק, בני האדם האלה, שקיבלו השראה מיהוה, התנבאו פעמים רבות בהוראה ישירה של יהוה.
מתוך 'לגבי כתבי הקודש (3)' ב'הדבר מופיע בבשר'
במהלך עידן החוק של התנ"ך, יהוה רומם נביאים רבים וגרם להם לשאת נבואות למענו. הם נתנו הוראות לשבטים וללאומים רבים, וחזו את העבודה שיהוה עתיד היה לעשות. יהוה נתן לבני האדם האלה שהוא רומם את רוח הנבואה: הם היו מסוגלים לראות את החזונות מיהוה ולשמוע את קולו, ולכן הוא נתן השראה לכתוב נבואות. העבודה שהם עשו הייתה ביטוי קולו של יהוה. זו הייתה עבודת הנבואה שהם עשו בשם יהוה, ועבודתו של יהוה באותה עת הייתה פשוט לכוון את בני האדם האלה באמצעות רוח האל. הוא לא התגלם כבשר ודם, ובני האדם לא ראו את פניו כלל. לפיכך, הוא רומם נביאים רבים כדי לעשות את עבודתו, ונתן להם אורים ותומים שהם העבירו לכל שבט ולכל קהילה בעם ישראל. עבודתם הייתה לבטא דברי נבואה, וחלקם כתבו את ההוראות שיהוה נתן להם כדי להראות לאחרים. יהוה רומם את בני האדם האלה כדי שהם ישאו נבואות, כדי שהם יחזו את העבודה העתידית או את העבודה שנותרה להיעשות באותה עת, על מנת שבני האדם יוכלו לחזות במופלאותו וחוכמתו של יהוה. ספרי הנבואה האלה שונים למדי מספרי הקודש האחרים. הם מורכבים מדברים שאמרו או כתבו בני האדם שקיבלו את רוח הנבואה - בני האדם שנחשפו לחזונות או לקול מיהוה. מלבד ספרי הנבואה, כל שאר התנ"ך הוא תיעוד שביצעו בני האדם לאחר שיהוה סיים את עבודתו. אי-אפשר להתייחס לספרים האלה כאל חזונות שנשאו הנביאים שיהוה רומם, בדיוק כפי שאי-אפשר להשוות בין ספר בראשית וספר שמות לבין ספר ישעיהו או ספר דניאל. הנבואות נישאו לפני שהעבודה בוצעה. לעומת זאת, הספרים האחרים נכתבו לאחר שהיא הושלמה, שזה מה שבני האדם היו מסוגלים לעשות. ...משום כך, מה שמתועד בכתבי הקודש הוא רק העבודה בעם ישראל באותה עת. הדברים שאמרו הנביאים, ישעיהו, דניאל, ירמיהו ויחזקאל... דבריהם חוזים את עבודתו האחרת של אלוהים על בני האדמה - הם חוזים את עבודתו של יהוה אלוהים עצמו. כל זה בא מאלוהים. זו הייתה עבודתה של רוח הקודש, וחוץ מהספרים האלה של הנביאים, כל השאר הוא תיעוד של האופן שבו בני האדם חוו את עבודתו של יהוה בזמן ההוא.
מתוך 'לגבי כתבי הקודש (1)' ב'הדבר מופיע בבשר'
כיום, בני האדם מאמינים שכתבי הקודש הם אלוהים, ושאלוהים הוא כתבי הקודש. הם גם מאמינים שכל מה שנכתב בכתבי הקודש הוא דברים שאלוהים אמר, ושאלוהים אמר את כל מה שנכתב בהם. בני האדם שמאמינים באלוהים אפילו חושבים שעל אף שבני אדם כתבו את כל שישים ושישה הספרים בתנ"ך ובברית החדשה, הם כולם נכתבו בהשראה אלוהית, והם כולם תיעוד של אמירות מפי רוח הקודש. זה פירוש שגוי של בני האדם, והוא לא לגמרי עולה בקנה אחד עם העובדות. למעשה, למעט ספרי הנבואה, התנ"ך הוא תיעוד היסטורי. חלק מהאיגרות בברית החדשה נובעות מחוויותיהם של בני אדם, וחלקן נובעות מהנאורות של רוח הקודש. למשל, האיגרות של פאולוס נבעו מעבודתו של בן אדם ומנאורות של רוח הקודש, והן נכתבו אל הכנסיות והיוו דברי תוכחה ועידוד לאחים ולאחיות בכנסיות. אלה לא היו דברים שאמרה רוח הקודש – פאולוס לא יכול היה לדבר בשם רוח הקודש, הוא לא היה נביא, וודאי שלא היו לו חזונות. האיגרות שלו נכתבו לכנסיות של אפסוס, פילדלפיה, גלטיה וכנסיות אחרות. ולפיכך, האיגרות של פאולוס בברית החדשה הן איגרות שפאולוס כתב לכנסיות, והן לא השראות מרוח הקודש או אמירות ישירות של רוח הקודש. הן בסך הכל דברי תוכחה, נחמה ועידוד שהוא כתב לכנסיות במהלך עבודתו. אם כן, גם הן מהוות תיעוד של חלק ניכר מעבודתו של פאולוס באותה עת. הן נכתבו לכל האחים והאחיות שמאמינים באלוהים, מטרתן הייתה לגרום לכל האחים והאחיות בכל הכנסיות באותה עת לשמוע לעצתו ולציית לכל דרכיו של האדון ישוע. פאולוס לא אמר בשום פנים ואופן שכל אנשי הכנסיות בהווה ובעתיד צריכים לאכול ולשתות את דבריו, והוא גם לא אמר שכל דבריו באו מאלוהים. לפי נסיבות הכנסייה באותה עת, הוא בסך הכל שוחח עם האחים והאחיות, הוכיח אותם ועורר בהם אמונה. הוא בסך הכל הטיף או הזכיר לבני אדם והוכיח אותם. דבריו התבססו על העול האישי שלו, והוא תמך את בני האדם באמצעות הדברים האלה. הוא ביצע את עבודתו של שליח של הכנסיות באותה עת. הוא היה פועל שהאדון ישוע השתמש בו. לכן הוא קיבל את האחריות על כל הכנסיות, הוטל עליו לבצע את עבודת הכנסיות, והיה עליו להבין את הנסיבות של האחים והאחיות. משום כך, הוא כתב איגרות לכל האחים והאחיות שמאמינים באלוהים. כל מה שהוא אמר לבני האדם שהיה חינוכי וחיובי היה נכון, אך דבריו לא ייצגו את אמירותיה של רוח הקודש, והוא לא יכול היה לייצג את אלוהים. זוהי הבנה מבישה וזהו חילול קודש עצום להתייחס לתיעוד חוויותיו של אדם ולאיגרות שכתב אדם כאל דברים שאמרה רוח הקודש לכנסיות! הדבר נכון במיוחד בנוגע לאיגרות שפאולוס כתב לכנסיות, מכיוון שהאיגרות שלו נכתבו לאחים ולאחיות על פי הנסיבות והמצב של כל כנסייה באותה עת, ונכתבו כדי להוכיח את האחים והאחיות שמאמינים באלוהים, כדי שהם יוכלו לקבל את חסדו של האדון ישוע. האיגרות שלו נועדו להלהיב את האחים והאחריות של אותה עת. אפשר לומר שזה היה העול האישי שלו, ושזה היה גם העול שרוח הקודש נתנה לו. אחרי הכל, הוא היה שליח שהנהיג את הכנסיות של אותה עת, שכתב איגרות לכנסיות והוכיח אותן – זו הייתה האחריות שלו. זהותו הייתה בסך הכל זהותו של שליח עובד, והוא בסך הכל היה שליח שאלוהים שלח. הוא לא היה נביא או חוזה. לכן עבורו, עבודתו שלו וחייהם של האחים והאחיות היו בעלי חשיבות עליונה. לפיכך, הוא לא יכול היה לדבר בשם רוח הקודש. דבריו לא היו דבריה של רוח הקודש, ועל אחת כמה וכמה שדבריו לא היו דברי האל. זאת מכיוון שפאולוס היה אך ורק ברוא אל, ובהחלט לא היה ההתגלמות של אלוהים כבשר ודם. זהותו לא הייתה זהה לזו של ישוע. דבריו של ישוע היו דבריה של רוח הקודש. הם היו דברי האל, משום שזהותו הייתה זהותו של המשיח, בנו של אלוהים. איך ייתכן שפאולוס יהיה שווה לו? אם בני האדם תופסים את האיגרות או דברים כגון דבריו של פאולוס כאמירות של רוח הקודש ועובדים אותם כאילו היו אלוהים, כל מה שניתן לומר הוא שיכולת הבחנתם לקויה. במילים בוטות יותר, אין זה אלא חילול קודש, הלא כן? איך ייתכן שאדם ידבר בשם אלוהים? ואיך ייתכן שבני אדם ישתחוו בפני תיעוד של איגרותיו והדברים שהוא אמר כאילו הם ספר קדוש או ספר שמימי? האם אדם מסוגל לבטא את דברי האל כבדרך אגב? איך ייתכן שאדם ידבר בשם אלוהים? אם כן, מה אתם אומרים? האם ייתכן שהאיגרות שפאולוס כתב לכנסיות לא נגועות בדעות שלו עצמו? איך ייתכן שהן לא יהיו נגועות בדעות אנושיות? הוא כתב איגרות לכנסיות על פי חוויותיו האישיות והיקף חייו האישיים. לדוגמה, פאולוס כתב איגרת לכנסיות הגלטיות שהכילה דעה מסוימת, ופטרוס כתב איגרת אחרת שהכילה השקפה אחרת. איזו מהן באה מרוח הקודש? איש לא יכול לדעת בוודאות. לפיכך, ניתן רק לומר ששניהם נשאו עול עבור הכנסיות, אך שמכתביהם מייצגים את שיעור קומתם, את האמצעים והתמיכה שהם סיפקו לאחים ולאחיות, ואת העול שלהם עבור הכנסיות, ושהם מייצגים רק עבודה אנושית. דבריהם לא נבעו לגמרי מרוח הקודש. אם אתם אומרים שהאיגרות של פאולוס הן דבריה של רווח הקודש, אתם מגוחכים ואתם מחללים את קדושתו של אלוהים! האיגרות של פאולוס והאיגרות האחרות בברית החדשה שוות ערך לספרי זיכרונות של אישים רוחניים מן העבר הקרוב. הן במעמד שווה לספרים של ווצ'מן ני או לחוויות של לורנס, וכן הלאה. ההבדל הוא רק שהספרים של אישים רוחניים מהעבר הקרוב לא כלולים בברית החדשה. עם זאת, מהותם של בני האדם האלה היא זהה: הם בני אדם שרוח הקודש השתמשה בהם במהלך תקופה מסוימת, והם לא יכלו לייצג את אלוהים באופן ישיר.
מתוך 'לגבי כתבי הקודש (3)' ב'הדבר מופיע בבשר'
הבשורה על פי מתי בברית החדשה מתעדת את רשימת היוחסין של ישוע. בהתחלה, נכתב שישוע היה צאצא של אברהם, בנו של דוד ובנו של יוסף. בהמשך נכתב שרוח הקודש היא שעיברה את אמו ושהוא נולד לבתולה - פירוש הדבר הוא שהוא לא בנו של יוסף או צאצא של אברהם, ושהוא לא היה בנו של דוד. עם זאת, רשימת היוחסין מתעקשת לקשר את ישוע ליוסף. לאחר מכן, רשימת היוחסין ממשיכה לתעד את תהליך הולדתו של ישוע. נכתב שרוח הקודש עיברה את אמו, ושהוא נולד לבתולה, ושהוא לא בנו של יוסף. אולם ברשימת היוחסין נאמר בבירור שישוע היה בנו של יוסף, ומשום שרשימת היוחסין נכתבה עבור ישוע, היא מתעדת ארבעים ושניים דורות. כשהתיאור מגיע לדור של יוסף, נכתב בחופזה שיוסף היה בעלה של מרים. זאת כדי להוכיח שישוע הוא צאצא של אברהם. האם זו לא סתירה? רשימת היוחסין מתעדת בבירור את שלשלת היוחסין של יוסף. אין ספק שזה אילן היוחסין של יוסף, אך מתי מתעקש שזו רשימת היוחסין של ישוע האם זו לא הכחשה של העובדה שרוח הקודש היא שעיברה את אמו של ישוע? לפיכך, האם רשימת היוחסין של מתי היא לא רעיון אנושי? זה מגוחך! כך אתם יודעים שהספר הזה לא בא כולו מרוח הקודש.
מתוך 'לגבי כתבי הקודש (3)' ב'הדבר מופיע בבשר'
מי מכם מעז לומר כיום שכול הדברים שנאמרו על ידי מי שרוח הקודש עשתה בו שימוש, באו מרוח הקודש? האם מישהו כאן מעז לומר דברים כאלה? אם אתם אומרים דברים כאלה, מדוע ספר הנבואה של עזרא נגנז ומדוע נעשה אותו הדבר לספריהם של אותם קדושים ונביאים קדומים? אם כולם באו מרוח הקודש, מדוע אתם מעזים לבחור בחירות כה גחמניות? האם אתם מוסמכים לבחור את עבודתה של רוח הקודש? סיפורים רבים מישראל נגנזו אף הם. אם אתם מאמינים שכתבים אלה מן העבר באו כולם מרוח הקודש, מדוע נגנזו חלק מהספרים? אם כולם באו מרוח הקודש, יש לשמור את כולם ולשלחם לאחים ולאחיות בכנסיות, כדי שיקראו אותם. אין לבחור או לגנוז אותם על פי רצון האדם. זוהי טעות לעשות זאת. לומר שחוויותיהם של פאולוס ויוחנן מעורבות בחזיונותיהם האישיים, אין פירושו שחוויותיהם והידע שלהם באו מהשטן, אלא רק שהם אמרו דברים שבאו מחוויותיהם וחזיונותיהם האישיים. הידע שלהם התאים לרקע של החוויות בפועל באותה עת, ומי יכול לומר בביטחון שכולו בא מרוח הקודש? אם כול ארבע הבשורות באו מרוח הקודש, מדוע מתי, מרקוס, לוקאס ויוחנן אמרו כל אחד דבר-מה שונה על עבודתו של ישוע? אם אינכם מאמינים בכך, הביטו בתיאורים שבכתבי הקודש, המתארים כיצד התכחש פטרוס לישוע שלוש פעמים: כולם שונים ולכול אחד מהם מאפיינים משלו. ...קראו בעיון את ארבע הבשורות. קראו את הדברים המתועדים בהן על מה שישוע עשה ועל הדברים שאמר. כול תיאור היה בפשטות שונה ולכול אחד מהם היתה נקודת מבט משלו. אילו כול הדברים שנכתבו על ידי מחברי הספרים האלה באו מרוח הקודש, על כולם להיות זהים ועקביים. מדוע אם כן יש ביניהם פערים?
מתוך 'בנוגע לתארים וזהות' ב'הדבר מופיע בבשר'
קודם לכן, כתבו השליחים והנביאים איגרות שונות וניבאו נבואות רבות. מאוחר יותר, בחרו בני אדם אחדות מהן כדי להכניסן לכתבי הקודש, ואחרות אבדו. כיוון שיש בני אדם האומרים שכול דבר שהם אומרים בא מרוח הקודש, מדוע חלק מן הדברים האלה נחשבים טובים ואחרים נחשבים רעים? ומדוע היו שנבחרו, ואחרים לא? אילו אכן היו אלה דברים שנאמרו על ידי רוח הקודש, האם היה צורך בכך שבני אדם יבחרו בהם? מדוע תיאורי הדברים שאמר ישוע והעבודה שעשה, שונים בכול אחת מארבע הבשורות?
מתוך 'בנוגע לתארים וזהות' ב'הדבר מופיע בבשר'
למעשה, זהו רק תיעוד אנושי. יהוה לא קרא לספר כך, ויהוה לא כיוון באופן אישי את כתיבתו. במילים אחרות, מחברי הספר הם לא אלוהים כי אם בני אדם. "כתבי הקודש" היא רק כותרת כבוד שהאדם נתן לספר. יהוה וישוע לא החליטו על הכותרת הזו לאחר שהם דנו על כך – היא אינה אלא רעיון אנושי. זאת משום שהספר הזה לא נכתב על-ידי יהוה וקל וחומר שהוא לא נכתב על-ידי ישוע. במקום זאת, כתבי הקודש מורכבים מכתביהם של נביאים, שליחים וחוזים קדומים שאותם אספו דורות מאוחרים יותר וערכו כספר של כתבים עתיקים שבני האדם מתייחסים אליהם כקדושים במיוחד. כך נוצר ספר שכולל, לדעתם של בני האדם, תעלומות עמוקות ובלתי נתפסות שמחכות להיפתר על ידי דורות העתיד. לכן, בני האדם אפילו יותר ממהרים להאמין שהספר הזה הוא "ספר שמימי". עם התוספת של ארבעת ספרי הבשורה וספר ההתגלות, גישתם של בני האדם כלפי כתבי הקודש הפכה לשונה במיוחד מגישתם כלפי כל ספר אחר, ולכן איש לא מעז לנתח את "הספר השמימי" הזה – משום שהוא "מקודש" מדי.
מתוך 'לגבי כתבי הקודש (4)' ב'הדבר מופיע בבשר'
מקור ברק ממזרח | 2. העולם הדתי מאמין שכל כתבי הקודש נכתבו בהשראה אלוהית, ושהם כולם דברי האל. איזו הבחנה צריכה להיות לנו לגבי הצהרה זו?
לדעת יותר : הברק ממזרח - בשורת אחרית הימים של האל הכול יכול
לעיון נוסף : 5. כיצד אלוהים שולט בתבל כולה ומנהל אותה?
